1חזקיה אמר כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת. פי׳ ואפשר היה להביאם בכלי שרת ולא יהיה דעתו לקדשם עד למחר ולא יפסלו בלינה ומה טעם אינה מקודשת גזירה שמא יאמרו לדעת נתקדשו ונפסלה בלינה ומפני חשש הרואים. והקשו בתוס׳ דהכא אמר חזקיה כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת ואשכחן ליה במנחות דקאמר בהדיא כלי שרת מקדשין שלא מדעת. ותירצו דהא דהכא שלא בזמנן אין מקדשין שלא מדעת אבל ההיא דהתם בזמנן שמקדשים אפילו שלא מדעת והכי משמע התם:2גזירה שמא יאמרו לקדוש ידים ורגלים ממלאים. פי׳ שאין להם שיעור ומתקדשים לאלתר ונפסלין בלינה ויהיו סבורין שמקדשין ידים ורגלים במים שנפסלין בלינה:3אפי׳ תימא רבי נחמיה משום הקריבהו נא לפחתך ומכאן שאין מדליקין בבתי כנסיו׳ אלא משמן הגון שראוי להדליק בו לפני מלכים וכן כתבו הגאונים ז״ל:4פרק ה החליל החליל. פי׳ שהיו מזמרין בו בבית השואבה בחלילין וכלי זמר בשעת נסוך המים חמשה וששה זהו החליל של בית השואבה שאינו דוחה י״ט ולא שבת לפיכך חל שבת ביום ראשון היה החליל ששה חל שבת באחד משאר ימים היה חמשה לפי שהיה נדחה מפני שבת זו ויום טוב ראשון:5מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. פי׳ שמחה כמוה:6גמרא מאן דתני חשובה לא משתבש מצוה חשובה ובאה מששת ימי בראשית. פי׳ דשיתין מששת ימי בראשית נבראו:7ת״ר חליל דוחה את השבת כו׳. אמר רב יוסף מחלוקת בשיר של קרבן דר׳ יוסף סבר עיקר שירה בכלי ועבודה היא ודוחה שבת ורבנן סברי עיקר שירה בפה וכלי אינה עיקר ולאו עבודה היא ואינה דוחה שבת וק״ל דהא איסור נגון בחליל וכלי זמר אינו אלא שבות דרבנן שמא יתקן כלי שיר וקי״ל דאין שבות במקדש וא״כ דאע״ג דעיקר שירה בפה ואין כלי מעכב למה לא יהא חליל דוחה את השבת דבשלמא אלו הוה איסורא דאורייתא דין הוא שלא תדח׳ את השבת באיסור תורה אלא בדבר שבחובה אבל זה שאינו אלא שבות דרבנן אע״פ שאין החליל דבר שבחובה מ״מ הרי אין שבות במקדש וי״ל דכל כי האי שבות שהוא דבר מצוי דאתי לידי תיקון כלי שיר דאיסורא שהתיקון מצוי בהם אפילו במקדש גזרו בו כשאינה מעכבת דאגב טרדייהו אתו ומתקני ליה ודחי׳ שבת במלאכה של תורה בדבר שאינו בתובה ולפיכך אסור למ״ד עיקר שירה בפה ובחליל של שואבה שאינו חובה אלא שמחה יתירה וזה נכון:8דתניא כלי שרת שעשאן של עץ כו׳. והכא בדנין אפשר משא״א קמפלגי דר׳ סבר אין דנין פי׳ אין דנין שאר כלי זמר שאפשר לעשותן של מתכ׳ משל משה שהיא של קנה לפי שלא היה אפשר בשאר מינין שהרי אפילו לצפותו זהב לא היה אפשר כדאמרינן התם צפהו זהב ולא היה קולו ערב שהיה תיקון במלאכתו בענין שלא היה קולו מתמתק משום דבר אלא מקנה ומשום שבחו לפי שהיה כלי שיר חשוב מאד לא רצו להניחו ועשאהו ממה שיכלו:9והכא בכללי ופרטי רבויי ומעוטי ק״מ. פי׳ יש בריבוי ומיעוט בלבד מה שיש בכלל ופרט וכלל שכלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט בלבד ולא פרט אחר אפי׳ הדומה לו ולפיכך כשחזר וכלל לא אסקא אלא חד דרגא לרבו׳ כל פרט שהוא כעין הפרט בכל צדדיו ולא עוד אלא דאי איכא פרטי טובא אית לן למדרש מיעוטא בכלהו לבד מחד דאתא לכלל ופרט וכלל כדאיתא בפרק מרובה ובשאר דוכתי וריבוי ומיעוט יש בו כל הדומה למיעוט וכשחוזר וריבה בא לרבות כל דבר אלא שמפני שכתב מיעוט לא סגיא שאין שם מיעוט כל דהו ויש לנו למעט הדבר הרחוק מן הפרט יותר דוק ותשכח:
